יש לי תחושה שהפעם זה באמת הולך לקרות

 ערב יורד על בסיס שיזפון במהלך אימון המילואים ובסיומו של עוד יום. הקל"ג רוקח לחבר'ה קפה שחור משובח שבושל בדיוק במידה הנכונה. אני והקמב"ץ פותחים בשיחה צדדית, מדברים על מה כל אחד עושה באזרחות; הוא – עו"ד ואני – סטודנט למשפטים בשנתי השנייה. בעקבות משהו שאמרתי, הוא נזכר בפרויקט שעשה במהלך התואר שלו וממליץ עליו בחום. איזה? אני שואל והוא, מנסה לגרד את הזיכרון מתקופת התואר ששכח שנייה אחרי המבחן האחרון, "פרויקט יעוץ עסקי לעמותות" ואז נזכר, "נובה, נובה זה טוב, תעשה נובה".

לאחר בדיקה מעמיקה הבנתי שפרויקט הייעוץ במסגרת עמותת נובה יכול להיות האתגר שלו חיכיתי. בהמלצת הקמב"ץ ומתוך סקרנות החלטתי להגיש מועמדות. קליק, "הטופס נשלח בהצלחה". לא עברו שבועיים וקיבלתי הודעה: "לא צלחת את שלב המיונים הראשון של נובה". בתחילה אמרתי, "נו טוב, מי צריך את זה בכלל?", אך לאחר כמה ימים שמתי לב שדעתי עדיין לא נחה. כראוי לסטודנט למשפטים, למדתי שעל כל החלטה ניתן לערער וכך עשיתי. לאחר מספר ימים זומנתי לראיון עם נילי ויפית אשר על אף העייפות הניכרת על פניהן מרוב ראיונות, קיבלו את פניי בחיוך. הריאיון עבר בהצלחה, התקבלתי.

כעבור מספר חודשים הוזמנתי, ביחד עם שאר עמיתיי העתידיים, ליום היכרות עם נובה. יהודית, מנכ"לית העמותה הציגה בפנינו את גרף הפעילות השנתי. ממבט חטוף על תכנית העבודה הבנתי שהולכים לעבוד קשה השנה.

שובצתי לפרויקט עם עמותת פעמונים המדריכה ומעניקה ייעוץ פיננסי. בפועל, הכרתי ארגון עם אנשים מקצועיים, חמים ומסבירי פנים שמצליחים מדי יום, להוכיח כי על אף המונח השגור בפינו "יוקר המחיה", ניתן לחיות פה ברווחה ואפילו לחסוך כמה שקלים.

מטרת הפרויקט הייתה הקמת קהילת שגרירים (קהילת בוגרים) לעמותה. בסמסטר הראשון התחלנו בחקירת תחום קהילות הבוגרים בכלל ובארגוני החינוך הפיננסי בפרט. בד בבד, התחלנו לראיין את בעלי התפקידים בעמותה ומתנדבים בהווה ובעבר. כעבור עשרות שעות של ראיונות וישיבות צוות רבות הגענו לזמן הקריטי, שבועיים לפני ישיבת הצגת האבחון בפני העמותה. לדברי נתליה ראש הצוות ועופר המנטור, "כאן יקבע אם העמותה תילך איתנו או לא". כשהבנו את החשיבות, הגברנו את הקצב. עוד שקף, פחות שקף, הפסקת אספרסו, עוד שיחת טלפון, "חידוד" השקף הזה, הנתונים פה צריכים עוד ולידציה, הפסקת אספרסו, השקף הזה לא מעביר את המסר נכון. הגענו לישיבה עם העמותה טרוטי עיניים, אך מרוצים מהתוצר. הישיבה עברה בהצלחה ולדברי אחד מחברי הועד המנהל: "יש לי תחושה שזה באמת הולך לקרות הפעם".

את הסמסטר השני התחלנו עם ציפייה לשלב היישומי של הפרויקט. התחלקנו לקבוצות עבודה שכללו את חברי העמותה ובוגרים שמאמינים במסר החינוך הפיננסי אותו העמותה מבקשת להנחיל. גיבשנו פעילויות ראשוניות לקהילה, הבנו מהם המשאבים הנדרשים, רקמנו את תכנית היציאה לדרך, הבנו מה יגרום לאנשים לפעול וחיפשנו כיצד לפרוץ את גבולות ההשפעה של העמותה. לקראת סוף הסמסטר, הצגנו את שלל תוצרי העבודה בפני העמותה וגם כאן ניכר כי העמותה נראית מוכנה מאי-פעם לאתגר בניית הקהילה וכי הם יוצאים בתחושה שהעמותה יוצאת לדרך חדשה.

בדומה לשאר חברי הצוות המוכשרים שפעלו לצידי (עידו, פלג, בן וסיון) הבנתי, שעל אף שהפרויקט נגמר, זוהי רק תחילת הדרך עבור קהילת הבוגרים של עמותת פעמונים. לאחר שזרענו את זרעיה הראשונים של הקהילה, נמתין בכיליון עיניים לראות אותה קורמת עור וגידים. הקפה היה מצוין.

הכותב הינו קובי שטרית, בוגר נובה, סטודנט שנה ג' למשפטים ומנהל עסקים במרכז הבינתחומי, התנדב השנה בפרויקט עם עמותת פעמונים.


Add this to your website
 
خرید vpn خرید کریو خرید کریو دانلود فیلم خارجی دانلود آهنگ ایرانی دانلود فیلم خرید vpn دانلود فیلم vpn خرید vpn خرید کریو Google